<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ס'</h1>
<h2>דף עו.</h2>
כתב הרשב"א ז"ל בתשובה אסור לחתוך גבינה אפילו צוננת בסכין שרגילין לחתוך בה בשר ולא עוד אלא שהפת שאוכלין עם הגבינה אסור לחתוך בסכין שחותכין בו בשר מפני השומן שנקרש עליה ע"כ. ורבינו שמשון ז"ל היה מתיר בסכין של בשר לחתוך בו לחם ולאכול עם גבינה משום דהוי נ"ט בנ"ט אבל לחתוך בה גבינה ודאי אסיר אם לא נעצה בקרקע עשרה פעמים או שפשפו באבן רך או בפחם כך כתב ב"ה ז"ל ומיהו בלא קנוח אפילו לחם אסור מפני שמנונית שעליו ומעשה בא לפני הר' שמשון ז"ל בשפחתו שחתכה בסכין של בשר גבינה של גוים ואותה גבינה (חמומה) [חממוה] על האש ואמר הרב שהסכין כשר ואין צריך אלא הדחה כדאמרינן צונן לתוך צונן מדיח והאי נמי [כ]צונן דמי דאין היד סולדת בו. וכתב בעל העיטור ז"ל ומסתברא קערה וסכין דאמרינן בשמעתא בבני יומן הן הא לאו בני יומן מותרין. ודין הכשר סכין של גוים או סכין שנאסר בבליעת איסור כתבנו למעלה בהלכות טבילה. כתב הר' אהרן הלוי ז"ל כלים של גוים שהודחו יפה מותרין ליתן בהן תבלין וכן בצל וכיוצא בו חריף שאינו מוציא דבר קשה יבש ביבש עכ"ל.
